Minecraft Dungeons II הושק ב־29 בספטמבר ל־Xbox Series X|S, למחשב, ל־PlayStation 5, ל־Nintendo Switch ול־Switch 2, עם גישה דרך Game Pass ב־Xbox ובמחשב. ההמשך שומר על בסיס ה־Action RPG הנגיש של המשחק הראשון, אך מחליף משימות מבודדות בעולם מחובר, מוסיף קפיצה ושולח את השחקנים דרך קרעים לממד The Sift.
הכתבה מסכמת ביקורות שפורסמו ואינה מעניקה ציון Hands-on של NexusGG. המסקנה העקבית ביותר היא ש־Mojang ו־Double Eleven שיפרו את המערכות שהפכו את המקור לנגיש, בלי להפוך את ההמשך למתחרה במשחקי השלל התובעניים ביותר.
מפה מחוברת מעניקה לולאת השלל כיוון ברור יותר
Mojang מתארת עולם מחובר שבו קרעים מובילים אל The Sift ואזורים חדשים נפתחים סביב השחקן. סיכומי הביקורות והסיקור של Game Informer משבחים את השינוי, מפני שהחקירה מחברת בין הקרבות במקום לשמש כתפריט ביניהם. נשקים חדשים ואפשרויות בנייה נותנים יותר סיבה לחזרות, ושיתוף הפעולה לארבעה נשאר קל להבנה גם בקבוצה עם רמות ניסיון שונות.
הנגישות עדיין עומדת בראש סדר העדיפויות. השאלות הנפוצות הרשמיות מציינות שאין צורך לסיים את המשחק הראשון, והשליטה נמנעת מעצי הכישורים הצפופים של Diablo או Path of Exile. המחיר הוא ששחקני Action RPG מנוסים עלולים למצות מוקדם יותר את האפשרויות הטקטיות. הביקורות מתארות בדרך כלל Minecraft Dungeons טוב יותר, לא המצאה מחדש של הז׳אנר.
הסיפור הוא מסגרת, לא הפרס
כמה ביקורות מזהות אותה חולשה: מועצת ה־Illager והאיום המושחת מעניקים סיבה להתקדם, אך לא עלילה זכירה. Saving Content משבח את השלל אך מבקר את הסיפור ואת אפשרויות המחשב החסרות. Meristation מדווח על קמפיין ישיר של כשש שעות וחצי ומגדיר פעילויות צד רבות כחזרתיות, אף שזמן המשחק גדל למי שרודף ציוד ומשימות אופציונליות.
ההמלצה המעשית תלויה בקבוצה. משפחות, שחקנים צעירים וחברים שרוצים משחק משותף עם בניות קריאות מקבלים את השדרוג הברור ביותר. שחקני סולו שמחפשים קמפיין כתוב היטב או Endgame למאות שעות צריכים לראות ב־Game Pass נקודת כניסה בטוחה יותר. ההמשך מצליח להרחיב את הדרך של המקור, לא לשנות את יעדה. לפני קנייה לקבוצה כדאי לבדוק גם את דרישות המנוי למשחק מקוון בכל קונסולה ואת שילוב הפלטפורמות הרצוי. עצם קיומן של חמש גרסאות אינו מבטיח שכל תצורת Co-op מקומית או מקוונת זהה ביניהן.
