ב‑D23 תיארה מארוול את VisionQuest כסיומה של טרילוגיה שהחלה ב‑WandaVision ב‑2021 ונמשכה ב‑Agatha All Along ב‑2024. הוא מגיע ל‑Disney+ ב‑14 באוקטובר.
התווית נועדה לעזור. בפועל היא אומרת למספר גדול של צופים מתעניינים שהם כבר פיגרו בסדרה שטרם שודרה.
לאיש לא נאמר זאת בזמן אמת
הטרילוגיה מורכבת בדיעבד. WandaVision הוצגה כסקרנות עצמאית שהזינה סרט. Agatha All Along הייתה ספין‑אוף שנבנה סביב דמות משנה. אף אחת מהן לא נמכרה כחלק ראשון או שני של משהו.
ההבחנה הזו חשובה מפני שצופים קיבלו החלטות על סמך האופן שבו הסדרות הללו מוקמו. מי שדילג על ספין‑אוף על Agatha Harkness עשה בחירה סבירה לאור המידע שהיה זמין. מארוול המירה כעת את הבחירה הזו, בדיעבד, לפער.
הקהל של הסדרה הזו הוא הלא נכון לנעול
חשבו למי VisionQuest באמת מיועד. Paul Bettany גילם את Vision בסרטים שהגיעו למאות מיליוני אנשים. ה‑Ultron של James Spader מגיע מלהיט קופתי מ‑2015. התפיסה — סינתזואיד מאותחל ששואל מה הופך מישהו לאנושי, עם קול היצר הגרוע שלו בתוך ראשו — קריאה לכל מי שראה סרט מארוול.
זו קבוצה גדולה בהרבה מהאנשים שצפו בספין‑אוף של Disney+ לפני שנתיים. לומר לקבוצה הגדולה יותר שחסרה להם המערכה האמצעית היא דרך מוזרה לקבל את פניהם.
זה פותר בעיה מהכיוון ההפוך
האינסטינקט שמאחורי התווית מובן. קטלוג Disney+ של מארוול הפך לקשה באמת להמלצה — רשימה ארוכה של סדרות בלי סדר ברור, שכמה מהן משתלמות בסרטים שצופה מסוים אולי לא ראה. "תראו את הטרילוגיה הזו" קל לומר יותר מ"תראו את תשעת הדברים האלה".
אבל איגוד הוא פתרון לקטלוג העבר, ומארוול החילה אותו על ההוצאה החדשה. הוא הופך את הסדרות הוותיקות לנגישות יותר במחיר הפיכת החדשה למאיימת יותר, וזו העסקה הלא נכונה כשהחדשה היא הדבר שזקוק לקהל ב‑14 באוקטובר.
נראה שהסדרה עצמה אינה זקוקה לזה
המתסכל הוא שהתפיסה נראית מעוצבת עבור חדשים. Vision אותחל מחדש ונמלט ממי שביקשו להפוך אותו לנשק. הוא מתייעץ עם אישיויות הבינה המלאכותית שבתוך התכנות שלו — F.R.I.D.A.Y., E.D.I.T.H., J.A.R.V.I.S., Ultron. פרס שמוצב על ראשו שולח אותו למנוסה לצד Thomas Shepard, נער שאולי הוא בנו.
דמות מאותחלת ללא זיכרון היא המנגנון הידידותי‑לחדשים העתיק ביותר שקיים. הסדרה בנתה כביש גישה אל התפיסה שלה עצמה, והשיווק החנה לפניו דרישת קדם.
החומר מהבמה ב‑D23 מבסס את אותה טענה בטעות. Bettany ו‑Spader שיחקו את הסצנות שלהם לקומדיה — Spader ציין ש‑Ultron "מוקסם מזה זמן רב מהאנושות", ו‑Bettany השיב שהוא זוכר ש‑Ultron היה "מעוניין בעיקר להשמיד אותה". אין צורך בשתי סדרות קודמות כדי למצוא את זה מצחיק. צריך לדעת מיהו Ultron, וזה מה שסרט מ‑2015 ביסס עבור קהל גדול מאוד.
Kevin Feige עמד איתם על הבמה, ומארוול הוסיפה את Ruaridh Mollica, Todd Stashwick ו‑T'Nia Miller לליהוק באותה מצגת. כל דבר בהשקה מכוון לקנה מידה רחב, חוץ ממנגנון המסגור שנעטף סביבו.
מה שמארוול הייתה צריכה לומר במקום
יש גרסה של המסגור הזה שאינה עולה דבר. אמרו לאנשים ש‑VisionQuest משלים קשת, ואמרו להם שהוא עומד בפני עצמו. שניהם יכולים להיות נכונים, והשני הוא זה שמוכר בכורה. צופים שירצו את התמונה המלאה ימצאו את הסדרות הקודמות באותו שירות, ושם מנוע ההמלצות אמור לעשות את העבודה ממילא.
מארוול גם לא פרסמה מספר פרקים או קצב שחרור, וזה חסם קטן משלו — צופה אינו יכול להחליט לכמה הוא מתחייב. מענה על כך היה עושה לבכורה יותר מהתווית של הטרילוגיה.
שום דבר מזה אינו טיעון נגד רציפות. סיפור מסודר בסדרות הוא בדיוק מה שלוח Disney+ נועד לו, וצופים שעוקבים אחריו מקרוב הם המנויים היקרים ביותר של השירות. ההתנגדות היא להחלת התווית ברגע ההשקה ולא בדיעבד, כשהיא מתפקדת כאזהרה ולא כתגמול.
את התווית צריך להרוויח באוקטובר
אם VisionQuest באמת יסיים את הדמות שלו, מסגור הטרילוגיה ייראה כתיאור מדויק והתלונה הזו תיראה כקטנוניות. זו התוצאה שכדאי לקוות לה.
הסיכון הוא האחר. Avengers: Doomsday מגיע תשעה שבועות אחר כך, ב‑18 בדצמבר. אם הסדרה תסתיים במסירת Vision לסרט ההוא, מארוול תהיה מי שביקשה מצופים להשלים שתי סדרות קודמות כדי להגיע לסיום שמתברר כחיבור. זו אינה טרילוגיה. זה תור.
