מארוול סוגרת טרילוגיה שמעולם לא הכריזה עליה ככזו

כאשר WandaVision הגיעה ב‑2021 היא הייתה מוזרות עצמאית שהזינה סרט. כאשר Agatha All Along עקבה אחריה ב‑2024 היא הייתה ספין‑אוף שנבנה סביב דמות משנה שהייתה הטוויסט. אף אחת מהן לא תוארה כחלק ראשון או שני של משהו.

ב‑D23 תיארה מארוול את VisionQuest — שעולה בבכורה ב‑Disney+ ב‑14 באוקטובר — כסיומה של הטרילוגיה ששתי הסדרות האלה החלו. הטרילוגיה מורכבת בדיעבד, וזה חושפני יותר מתאריך הבכורה.

מסגור רטרואקטיבי פותר בעיית גילוי

התוצרת של מארוול ב‑Disney+ הצטברה לקטלוג שקשה להמליץ עליו. צופה ששואל מהיכן להתחיל ניצב מול רשימת סדרות ללא סדר צפייה ברור, שכמה מהן משתלמות בסרטים שאולי לא ראה. "תראה את הטרילוגיה הזו" היא הוראה קלה בהרבה מ"תראה את תשעת הדברים האלה לפי סדר השידור".

קיבוץ שלוש סדרות קיימות לקשת מתויגת הופך קטלוג עבר לחבילה. הוא גם נותן לשתי הסדרות הוותיקות סיבה לצוף שוב בפלטפורמה, וזה שווה לשירות סטרימינג יותר מבכורה עצמאית נוספת.

זה גם מקדם את Agatha All Along בדיעבד

למסגור מחדש יש מוטב ספציפי. Agatha All Along מוקמה כיצירה נלווית אופציונלית; כעת היא המערכה האמצעית של משהו. לצופה שדילג עליה נאמר, למעשה, שראה שני שלישים מסיפור.

זו טענה בולטת שמארוול משמיעה על ספין‑אוף, והיא נושאת סיכון בכיוון ההפוך. הכרזה על פרק אמצעי כנושא משקל מעלה את מחיר הכניסה לפרק הסיום. חלק מהקהל לסדרה בהובלת Paul Bettany על Vision לא צפה בסדרה על Agatha Harkness, ומארוול בדיוק אמרה להם שהיה עליהם.

יש תקדים למהלך, והוא בדרך כלל עובד. אולפנים מקבצים זה מכבר סרטים מחוברים ברפיון לטרילוגיות בדיעבד כשפרק שלישי נזקק למסגור, והקהל מקבל זאת מפני שהתווית היא הבטחה על צורה ולא טענה על היסטוריית ההפקה. מה שחריג כאן הוא לעשות זאת בטלוויזיה, שם הפרקים הוזמנו בנפרד ושוחררו בהפרש של שלוש שנים.

המסגור גם מסווג מחדש בשקט את WandaVision. סדרה שתפקדה ב‑2021 כפרולוג לסרט Doctor Strange היא כעת מערכת הפתיחה של סיפור על Vision, וזה תפקיד אחר לגמרי.

‏Ultron כקול ולא כנבל

הרעיון המבני של הסדרה הוא הטיעון החזק ביותר לכך שמדובר בסיום אמיתי ולא בעטיפה שיווקית. ‏Vision אותחל מחדש ונמלט ממי שביקשו להפוך אותו לנשק; בחיפוש אחר משמעות הוא מתייעץ עם אישיויות הבינה המלאכותית המוטמעות בתכנות שלו — ובהן F.R.I.D.A.Y., ‏E.D.I.T.H., ‏J.A.R.V.I.S. ו‑Ultron.

הצבת ה‑Ultron של James Spader בתוך ראשו של Vision כיועץ ולא מולו כנבל היא בחירה צורנית אמיתית. היא הופכת את היריב לבלתי נפרד מהגיבור, וזו הצורה שסיפור מקבל כשהוא מנסה לסיים דמות ולא להאריך אותה.

השחקנים שיחקו את הקשר לקומדיה על הבמה. ‏Spader: "כולם יודעים ש‑Ultron מוקסם מזה זמן רב מהאנושות". ‏Bettany, ביובש, נזכר ש‑Ultron היה "מעוניין בעיקר להשמיד אותה". הבדיחה עובדת מפני שההנחה באמת לא יציבה.

מקהלת הבינה המלאכותית עושה עבודה עלילתית מעבר לקריצה למעריצים. כל אישיות ש‑Vision מתייעץ איתה שייכת לפרויקט של אדם מת או נעדר — עוזריו של Stark, יורשו הממוכן של Stark — כך שסינתזואיד ששואל מה הופך אותו לאנושי חוקר קבוצת קולות שכולם נכתבו בידי מישהו אחר. הסדרה בנתה את שאלתה המרכזית לתוך צוות המשנה שלה.

פרס על ראשו, ונער שאולי הוא בן

מנוע העלילה הוא פרס שמסיים את קיומו השקט של Vision ושולח אותו למנוסה לצד Thomas Shepard, שמתואר בידי מארוול כנער מסתורי שייתכן שהוא בנו של Vision, בגלגול מחדש. ‏Ruaridh Mollica, ‏Todd Stashwick ו‑T'Nia Miller משלימים את הליהוק.

המסגור של Bettany עצמו לקשת הדמות — "הוא היה נוקם, אב, בן זוג של Wanda" — מצביע על מה שסיום חייב לפתור. סדרה שנפתחת בסינתזואיד שאותחל מחדש ושואל מה הופך מישהו לאנושי, ומעניקה לו ילד שאולי הוא שלו, הציבה לעצמה את המשימה לענות על שתי השאלות בבת אחת.

מה מארוול לא אמרה

שתי היעדרויות ראויות לרישום. מארוול לא פרסמה מספר פרקים ולא קצב שחרור, ואף אחד מהם לא הופיע ב‑D23 — כך שאיש לא צריך להניח שחרור שבועי. ושום דבר בהכרזה אינו מסביר כיצד סדרה שמוצגת כסיום יושבת לצד Avengers: Doomsday, שמגיע חודשיים לאחר מכן ב‑18 בדצמבר 2026.

הפער הזה הוא המקום שבו ייבחן מסגור הטרילוגיה. אם VisionQuest יסתיים כשהדמות שלו באמת גמורה, התווית הרוויחה את מקומה. אם הוא יסתיים במסירת Vision לסרט שיוצא תשעה שבועות אחר כך, הטרילוגיה הייתה דרך לתאר קטלוג ולא סיפור.